מסתבר שלצד המאכלים המסורתיים, תופס ממרח שוקולד השחר מקום של כבוד בסעודות האִפטָאר (שבירת הצום) והסחוּר (טרם הצום, לפני עלות השחר). וזה בדיוק הזמן לצאת לקמפיין פרסומי..
הפעם נתרגל הבנת הנשמע ונכיר כמה מסורות מחודש רמדאן, וכל זאת בעזרתה האדיבה של פרסומת לממרח שוקולד "השחר".
ראשית, צפו בפרסומת:
קחו דף ועט, ונסו להאזין שוב ושוב ולתמלל את דבריהם של השחקנים. זו הזדמנות מצויינת להכיר מושגים הקשורים לחודש רמדאן ומנהגיו.
האזנתם ותמללתם כמיטב יכולתכם? בראבו
כעת בדקו את עצמכם:
(קריאה ברקע:) אִצחַא יַא נַאיֶם…
התעורר, הישן – זהו החלק הראשון בקריאתו של המסַחַרָאתִי (ראו תמונה למעלה): אדם שתפקידו להסתובב בין הבתים לקראת סוף הלילה ולהעיר את הנמים כדי שיספיקו ל-סחור: ארוחה הנאכלת לפני עלות השחר, כשעוד חשוך בחוץ, לפני תחילת הצום.
– תפָדָלוּ
בבקשה <התכבדו> אם המשפחה מגישה לשולחן את ה-סחוּר
(קריאה ברקע:)…. וַחֶّד א-דַאיֶם
ברך את אללה <אמור כי אללה אחד הוא> – זהו החלק השני בקריאתו של המסחראתי
– שוּ אַכּתַר רָמָדָאנִי מִן רַעִ'יף חֻ'בֶּז סֻחֻ'ן מַע שַאחַר פִי א-סّחוּר?
מה רמדאני יותר מפיתה חמה עם "שחר" בארוחת ה-סחור?
– לַמֶّת אלעֵילֶה, לַיַאלִי רָמָדָאן ו-סַّהַר, ו-לִמסַחַّרָאתִי, ואלמַדפַע, מַדפַע רָמָדָאן
(אשתו עונה לו:) התכנסות המשפחה, לילות רמדאן והבילוי הלילי, המסחראתי (המשכים) והתותח, תותח רמדאן
תותח רמדאן: כאשר מסתיים הצום בערבו של כל יום, מנהג הוא לירות בתותח מיוחד, כדי שקול הירי יבשר לצמים שאפשר לשבור את הצום.
– בַּס אלמַדפַע מִש זַאכִּי. בִּיעמֶל חַרַקַאת בּ-למִעדֶה
אבל התותח לא טעים. עושה צרבת <צריבות בקיבה>
(קריינות:) פִש אַחלַא מִן עַאדַאתנַא, שַאחַר בּתחַלִّי קַעדַאתנַא
אין טוב יותר ממנהגינו, "שחר" ממתיקה את מפגשינו <ישיבותינו>
הבהרה למניעת לזות שפתיים: אף אחד במינרוה לא מחזיק מניות של יצרנית "השחר".