• Facebook
  • YouTube
מינרוה
  • ספרי הוצאת מינרוה
  • מאמרים
  • שאלות נפוצות
  • אודות
    • מי אנחנו
    • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
    • מדוע אנו מלמדים בתעתיק עברי?
    • שותפים לדרך
  • צרו קשר
    • איך מגיעים אלינו
  • ספרי הוצאת מינרוה
  • מאמרים
  • שאלות נפוצות
  • אודות
    • מי אנחנו
    • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
    • מדוע אנו מלמדים בתעתיק עברי?
    • שותפים לדרך
  • צרו קשר
    • איך מגיעים אלינו
מינרוה
  • ספרי הוצאת מינרוה
  • מאמרים
  • שאלות נפוצות
  • אודות
    • מי אנחנו
    • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
    • מדוע אנו מלמדים בתעתיק עברי?
    • שותפים לדרך
  • צרו קשר
    • איך מגיעים אלינו
  • ספרי הוצאת מינרוה
  • מאמרים
  • שאלות נפוצות
  • אודות
    • מי אנחנו
    • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
    • מדוע אנו מלמדים בתעתיק עברי?
    • שותפים לדרך
  • צרו קשר
    • איך מגיעים אלינו
ראשי » אקטואליה » איך אומרים היום "דתי" בערבית?

איך אומרים היום "דתי" בערבית?

4 באוגוסט 2019 18:01 סגור לתגובות על איך אומרים היום "דתי" בערבית?

מאת שלומי דסקל

הבחור הצעיר שישב מולי דיבר בשטף ובהתרגשות. ניכר היה שחשוב לו לספר לי את תלאות נסיעתו באותו היום מביתו בבית חנינא למרכז ירושלים. "עליתי לאוטובוס, התיישבתי ואז פתאום עלה מתנחל" הוא אמר. השימוש במילה "מתנחל" ובערבית מֻסְתַוְטֵן (مستوطن) הפתיע אותי, לכן עצרתי את שטף דיבורו ושאלתי "איך ידעת שהוא מתנחל?" הוא ענה מיד "מה זאת אומרת, הוא חבש כיפה".

פעמים רבות עולה השאלה איך אומרים בערבית מדוברת "דתי". בדיקת הנושא תגלה שבדומה למונחים רבים בשיח בן-זמננו, גם כאן יש משולש כוחות שחברים בו פוליטיקת הזהויות, השפה והסכסוך הישראלי-פלסטיני. בד"כ כשמדובר במאמין המוסלמי ישתמשו לרוב במילה מִתְדַייֶן או בצורת ההגייה הקרובה יותר לשפה הספרותית מֻתַדַייֶן (متديّن). במרכזו של המונח נמצאת המילה "דִין" (دين), שפירושה "דת". לעיתים גם ישתמשו בצורה הזאת ביחס ליהודי דתי. בשפה המדוברת נמצא מילה ייחודית לתיאור יהודי-דתי, ובמיוחד חרדי, וזוהי המילה סִכְּנַאג' (سكناج). ניתן להניח כי מקורה של המילה הזאת נעוץ בימי הישוב הישן; באותם הימים לא היה פער חזותי בין תושבי הארץ היהודים והערבים. יתר על כן, דתיותם של הראשונים הייתה חלק מזהותם הכללית, ובכך הם דמו לאוכלוסייה הערבית המקומית. לעומת זאת היהודים האשכנזים, שהגיעו זה מקרוב לארץ ישראל ממזרח אירופה, היו חריגים בלבושם, במיוחד הדתיים שבהם. ברבות הזמן דבק השם סִכְּנַאג' ביהודים דתיים באשר הם. בניגוד למונח הראשוני, הפעם מקור המילה בשיח הפנים-יהודי, קרי מקום מוצאם של היהודים (ארצות אשכנז).

הגעתם של מתיישבים יהודים לארץ ישראל והתיישבותם בה הובילו לכניסת מילים חדשות לשיח המקומי דוגמת: "התיישבות", "יישוב"/"שובים" ו-"מתיישבים". בשפה הערבית אין מילים שפירושן זהה למילים אלו. כדי לציין יישוב או מקום יישוב, שאינו בהכרח עיר, ישתמשו במילים בַּלַד/בַּלְדֶה. השינויים הגיאו-פוליטיים הנ"ל הובילו לחידושים לשוניים, ובמסגרתם נכנסה לשיחה המילה אִסְתִעְמַאר (استعمار). חשוב לציין כי מונח זה לא יוחד רק להתיישבות היהודית אלא לכל התיישבות לא-ערבית במזרח התיכון. במילים אחרות, "קולוניאליזם". שינוי ייחודי יותר התרחש לאחר מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה הצטרפו לשיח מילים חדשות: "התנחלות" ובערבית אִסְתִיטָאן (استيطان), "התנחלות"/"התנחלויות" מֻסְתַוְטֵָנה/מֻסְתַוְטָנאת (مستوطنة, مستوطنات) ו"מתנחלים" מֻסְתַוְטֵֵנִין (مستوطنين).

רגע של דקדוק: בשני המקרים מדובר במילים שמתבססות על הבניין העשירי אִסְתַפְעַל שמציין בין היתר את השאיפה "לחשוב משהו כ…". בַּפּועל "אִסְתַוְטָן" נמצאת המילה "וַטָן" שפירושה "מולדת". לפיכך פירוש הפועל הנ"ל הוא "לבקש לראות בחלק אדמה מולדת" או "להפוך קרקע למולדת". קרי, המילה על הטיותיה השונות מעידה על תהליך מלאכותי ולא-טבעי. בעוד שהמילה "אסתעמר" ונגזרותיה משמשות פחות בשפה המדוברת היום-יומיות ונפוצות יותר בשפה המשכילית, קרי בשפת כלי התקשורת ובמחקר האקדמי, הרי ש-"אסתיטאן" ונגזרותיה קנו להן אחיזה בשפה היום-יומית. יתר על כן, הסוציולוגית הונידה ע'אנם (هنيدة غانم) מסבירה כי מונח זה יוחד להתיישבות הישראלית בשטחי הגדה המערבית בלבד.

כפועל יוצא ניתן להבחין כי בשנים האחרונות בשיח הפלסטיני התהווה קשר בין המילה "מתנחל" למילה "דתי". מכיוון שחזותם החיצונית של חלק ניכר מתושבי ההתנחלויות היא דתית, נוצר זיהוי לשוני חד משמעי בין השניים; "מתנחל" הוא "דתי" ולהיפך – "דתי" הוא "מתנחל". בהמשך לכך, המילה "מֻסְתַוְטֵֵנִין" הופכת למונח המרכזי לתיאור יהודים דתיים בנקודות עימות עם החברה הערבית. כלומר, הסוציולוגיה והגיאו-פוליטיקה חברו להן יחדיו והשפיעו על השיח. לכן, כאשר יהודים דתיים עולים להר הבית פעמים רבות נראה כי בתקשורת הערבית באזורנו יכנו אותם "מתנחלים". השגריר האמריקאי בישראל, דיוויד פרידמן, זוכה גם הוא לתואר זה, אף על פי שהוא אינו מתגורר מצידו המזרחי של הקו הירוק, וגם אותו בחור צעיר בסיפור שבו פתחתי, יישם את החיבור בין השניים.

 

שתי הערות לסיום: כיום שתי המילים אסתיטאן/אסתעמאר על הטיותיהן השונות נושאות מטען שלילי מובהק. לכן די מפתיע לגלות אותן על שלטי הכוונה ברחבי המדינה כמו למשל השלט המופיע בתמונה. שימו לב לשימוש במילים הטעונות פוליטית בערבית ובאנגלית.

אקטואליה חברה ומדינה סגנון חיים רגע של ערבית
« פוסט קודם
פוסט הבא »
הרשמה לניוזלטר
דואר אלקטרוני *
שם
עשו לנו לייק اعملولنا لايك!

ספרי לימוד ומילונים לשפה הערבית
  • לדבר ערבית - הסדרה המלאה
    לדבר ערבית - הסדרה המלאה

    קורס ללימוד עצמי של השפה הערבית המדוברת הפלסטינית

    300 ש"ח
  • מילון עברי-ערבי לשפה המדוברת
    מילון עברי-ערבי לשפה המדוברת

    המילון מכיל כ-7,000 ערכים וכ-20,000 משפטים להדגמת השימוש בתעתיק עברי מדעי

    135 ש"ח
  • מילון כיס עברי-ערבי לשפה המדוברת הפלסטינית
    מילון כיס עברי-ערבי לשפה המדוברת הפלסטינית

    המילון מכיל 1000 מילים שימושיות ו-1000 משפטים להדגמת השימוש הנכון והמקובל.
    בצירוף תקליטור שמע

    39 ש"ח
  • מילון ערבי-עברי לשפה המדוברת
    מילון ערבי-עברי לשפה המדוברת

    המילון מכיל כ-10,000 ערכים וכ-20,000 משפטים להדגמת השימוש, בתעתיק עברי מדעי.
    635 עמודים, כריכה קשה

    245 ש"ח
  • על ספל קפה - אגדות וסיפורי-עם ערביים
    על ספל קפה - אגדות וסיפורי-עם ערביים

    40 אגדות וסיפורי-עם ערביים כתובים בערבית ובתעתיק עברי ולצדם תרגום לעברית
    כריכה רכה (285 עמ') בצירוף 2 תקליטורי שמע

    129 ש"ח
  • ספר הזמר הערבי
    ספר הזמר הערבי

    לקט נבחר של מיטב הזמר הערבי בחמישים השנים האחרונות
    כריכה קשה (145 עמ') + תקליטור שמע

    88 ש"ח
  • שיחון עברי-ערבי לרופאים וצוותי רפואה
    שיחון עברי-ערבי לרופאים וצוותי רפואה

    ספרו הקלאסי והמופלא של אנטואן דה סנט-אכזופרי “הנסיך הקטן” בתרגום לערבית מדוברת (מופיע בתעתיק עברי ולצדו בכתב ערבי), בליווי האיורים המקוריים.
    מצורף תקליטור שמע (או קובץ דיגיטלי) ובו הקראה של הספר.

    88 ש"ח
אודותינו

חברת מינרוה מפעילה את בית הספר הותיק והמקצועי בישראל לשפה הערבית,  המדוברת והספרותית, בכל הרמות,  הן לקהל המקצועי, הן לקהל הרחב.

כמו כן אנו מפתחים ומוציאים לאור ספרות, אמצעי למידה ומילונים בתחום שפות המזרח התיכון המדוברות (ערבית, פרסית, עברית, תורכית) ותרבויותיהן.

 

מינרוה בית הוצאה לאור
  • קטלוג ספרי ההוצאה
  • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
  • מדיניות החזרות
  • זכויות יוצרים
כללי
  • על אודות מינרוה
  • שאלות נפוצות
  • תנאי שימוש באתר
  • זכויות יוצרים
  • מדיניות השמירה על פרטיות
  • איך מגיעים אלינו
© כל הזכויות שמורות למינרוה
עיצוב עפרי גונן
גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס