עקיקה הוא מנהג מוסלמי קדום, שמקורו ככל הנראה עוד בתקופה הטרום אסלאמית, לשחוט כאות תודה וברכה לאל, שני כבשים לרגל הולדת בן וכבש אחד לרגל הולדת בת, לרוב במועד סמוך לאחר לידתם.
העקיקה אינה חובה דתית, אלא באה בגדר סֻנַה מֻאַכַּדֶה (سنة مؤكدة), כלומר דבר שרצוי מאוד לעשותו.
שליש מבשר השחיטה מקובל להגיש לבני המשפחה הקרובה במסגרת ארוחה חגיגית, ואת השאר לחלק לנזקקים.
המנהג נפוץ ומקובל מאוד באזור ירושלים ובמידה פחותה ביישובי המרכז והצפון.
מנהג נוסף ומקובל פחות באזורנו, אך נפוץ בסעודיה ומדינות המפרץ, הוא גילוח שער ראשו של הרך הנולד וחלוקת זהב או שווה כסף בזהב, כמשקלו של השיער שנגזז, לצדקה.