הרומן המצרי עמארת יעקוביאן פרי עטו של הסופר עלאא אלאסואני, יצא לאור בשנת 2002 בקהיר והפך לרב מכר בסדר גודל יוצא דופן. יש הטוענים כי הספר היה ממבשריהן של מהפכות האביב הערבי.
עמארת יעקוביאן הוא רומן היסטורי, אשר מנסה לשקף את המציאות החברתית במצרים במחצית השניה של המאה העשרים, באמצעות סיפוריהם האישיים של דיירי בניין מגורים (אמיתי!) ברחוב טלעת חרב בקהיר, שנבנה על ידי ארמני עשיר בשם יעקוביאן. רבים הכתירו את המחבר כממשיך דרכו של נגיב מחפוז, כמי שמצייר בספריו תמונה ריאליסטית ואמיצה של תקופתו ושל בני דורו.
לא בכדי היו מי שתהו כיצד התירה הצנזורה המצרית להוציא את הספר לאור: כל תחלואי החברה והשלטון המצריים צפים ועולים מתוך סיפורייהם של דרי הבניין: שחיתותם ורקבונם של המנגנונים הממלכתיים, פערים מעמדיים, צעירים משכילים ומוכשרים שהמציאות הקשה דוחפת אותם לזרועותיהן של תנועות אסלאמיות קיצוניות, משטרה חשאית הבוחשת בכל, ותיאורים יוצאי דופן של הסצנה ההומוסקסואלית בקהיר.
מאמר מעניין של פרופ' עמנואל סיוון על הספר כמבשר של מהפכות האביב הערבי ניתן לקרוא בקישור הבא
הספר תורגם לשפות רבות, ובשנת 2008 הוסרט באחת ההפקות היקרות ביותר בתולדות הקולנוע המצרי. רבים המו"לים הישראלים שניסו לקבל רישיון תרגום לעברית מהמחבר ובית ההוצאה המצרי, אך נתקלו בחומת התנגדות בצורה, בטענה המוכרת של התנגדות לנורמליזציה עם ישראל.
בשנת 2010 פירסם ארגון IPCRI הישראלי-פלסטיני תרגום עברי בלתי-מורשה של הספר (תורגם ע"י משה חכם). לאחר שנודע למחבר על התרגום הפיראטי, הודיע כי זו "גניבה ספרותית" וכי בכוונתו לתבוע את הארגון. מאז נגנז התרגום, למגינת לבו של הקורא הישראלי.
ככלל, אנו סבורים כי הגנה חזקה ותקיפה על קניין רוחני וזכויות יוצרים, הם תנאי ראשון לחדשנות, ליצירתיות ולפריחה תרבותית וספרותית. זכותו של יוצר ביצירתו אינה ניתנת לערעור, והוא רשאי לעשות בה כרצונו, ובכלל זה לסרב לתרגמה לשפה זו או אחרת. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהחשיבות הגדולה שבהיכרות עם הספרות הערבית העכשווית, ומחשיבות ההיכרות של הקורא הישראלי עם הספר המסויים הזה.
עדכון: בשנת 2016 יצא הספר בעברית, בהוצאת "טובי" – רוצו לקרוא!
