• Facebook
  • YouTube
מינרוה
  • ספרי הוצאת מינרוה
  • מאמרים
  • שאלות נפוצות
  • אודות
    • מי אנחנו
    • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
    • מדוע אנו מלמדים בתעתיק עברי?
    • שותפים לדרך
  • צרו קשר
    • איך מגיעים אלינו
  • ספרי הוצאת מינרוה
  • מאמרים
  • שאלות נפוצות
  • אודות
    • מי אנחנו
    • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
    • מדוע אנו מלמדים בתעתיק עברי?
    • שותפים לדרך
  • צרו קשר
    • איך מגיעים אלינו
מינרוה
  • ספרי הוצאת מינרוה
  • מאמרים
  • שאלות נפוצות
  • אודות
    • מי אנחנו
    • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
    • מדוע אנו מלמדים בתעתיק עברי?
    • שותפים לדרך
  • צרו קשר
    • איך מגיעים אלינו
  • ספרי הוצאת מינרוה
  • מאמרים
  • שאלות נפוצות
  • אודות
    • מי אנחנו
    • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
    • מדוע אנו מלמדים בתעתיק עברי?
    • שותפים לדרך
  • צרו קשר
    • איך מגיעים אלינו
ראשי » כללי » משבר הדתיות באיראן בימים של מגיפה

משבר הדתיות באיראן בימים של מגיפה

4 במאי 2020 14:54 סגור לתגובות על משבר הדתיות באיראן בימים של מגיפה

מאת אלכס גרינברג

מגפת ווירוס הקורונה עושה שמות באיראן ומאיצה תהליכים חברתיים רבים שהתחילו זה מכבר. איראן היא מהמדינות שנפגעו ביותר מווירוס הקורונה. על פי הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות האיראני, עד לתאריך השלושה במאי נרשמו 6,203 מקרי מוות ו-97,424 נדבקים. רבים מאוד בעולם ובאיראן מטילים ספק במהימנות הנתונים, לא רק מפני שהמשטר האיראני מעלים מידע מהימן אלא גם בגלל חוסר תיאום בין משרדי ממשלה שונים באיראן וכן בשל הקושי לנהל רישום מסודר של כל המקרים. הקושי הזה מתקיים במדינות רבות ולא רק באיראן. מקרי מוות מקורונה נרשם כאשר הוא התרחש בבית חולים, לאחר אשפוז. באיראן יש מן הסתם מקרי מחלה ומוות רבים שלא דווחו למשרד הבריאות ושלא נרשמו בבתי החולים.

המגיפה פגעה קשות באזרחי איראן ובכלכלה הרעועה בלאו הכי. ממשלתו של הנשיא רוחני מנסה לפתוח בהדרגה את הכלכלה ולהסיר את הסגר, מבלי לדעת אם הצעד הזה בטיחותי או לא וללא הסתמכות על מידע בנוגע למגמות של התפשטות המגיפה. עם זאת, לאיראנים רבים פשוט אין ברירה: למשטר אין תכנית חירום רצינית כדי לתמוך באזרחים שאיבדו פרנסה. לרבים מהאזרחים אין חסכונות ולכן הם חייבים לצאת לעבוד כדי לא לרעוב ללחם, פשוטו כמשמעו. המצב הכלכלי הקשה גורם להתפרצות נוספת של מחאה חברתית באיראן בכמה מחוזות, כולל במחוז אהואז- מרכז תעשיית הנפט. בחברות ובמפעלים רבים הפועלים והעובדים לא קיבלו שכר מזה שמונה חודשים, הם גם לא קיבלו "עידי"-מתנה לעובדים בראש השנה הפרסי נורוז. עשרות אלפים הצטרפו למעגל האבטלה במשך החודש האחרון אלא שהסיבה לכך אינה רק המגיפה והאטת הפעילות הכלכלית. בעיר ברוג'רד התקיימה הפגנה מטעם עובדי מפעל הטקסטיל בעיר, כאשר בקרב האזרחים מקנן החשש שמעסיקים רבים ברחבי המדינה פשוט מנצלים את התירוץ של המגיפה כדי לפטר עובדים.

המאבק להכלת המגיפה משמש גם זירה למאבקים פוליטיים. אפשר לקבוע בוודאות שממשלת רוחני היא "הקורבן" הפוליטי המיידי של המשבר, מה שכמובן מנוצל על ידי יריביה הרבים מצד השמרנים ומשמרות המהפכה. המשטר כשל בכל האספקטים של ניהול המשבר: חברת התעופה האיראנית המשיכה טיסות לסין גם כאשר כבר היה ברור שחייבים לסגור את הגבולות, אנשי הדת לא הגיבו בזמן להתפרצות המגפה בעיר הקדושה קֹם, מוסדות מדינה רבים שיקרו והטעו. הטיפול במשבר חשף והעצים את שתי הבעיות העיקריות של איראן: שחיתות פושה והעדר מנהל תקין. כך, גם הפרסומים המקצועיים לא נתפסים אמינים. לא פלא שאזרחים רבים רואים בממשל רוחאני את האחראי הראשי לניהול הכושל של משבר הקורונה. עם זאת, הדעת נותנת שלממשלו של רוחני, או לכל ממשלה אחרת באיראן, אין אמצעים כדי לנהל את המשבר: אין באיראן מספיק ציוד רפואי, וגם לו היה, בכל העולם אין עדיין שום פריצת דרך במציאת טיפול או חיסון למחלה. ייתכן שהמצב היה נראה יותר אלמלא ההסתרה, הטיוח והשקרים, אבל אין בכך שום בטחון.

משמרות המהפכה נרתמו למאבק בווירוס ופרשו מרפאות. קצינים בכירים של משמרות המפכה הצטלמו כשהם מבצעים עבודות לצד אזרחים פשוטים, כדי להעצים את תדמית הארגון כמי שבאמת דואג לאוכלוסייה בשם המהפכה האסלאמית, בניגוד לממשלת רוחאני שבגדה בערכי המהפכה ולא הגשימה שום דבר מהבטחותיה לבוחרים. סביר להניח שלמורת הרוח הציבורית מרוחאני תהיה השפעה בבחירות לנשיאות שתתקיימנה ב-2021, אולם זו הקדנציה השנייה של רוחאני כך שאין לו מה להפסיד.

המשבר גם שופך אור על תלותה ההולכת והגוברת של איראן בסין: כאשר כמה נציגים איראניים רשמיים העזו להטיל ספק במהימנות הנתונים הסיניים בנוגע לקורונה, הם זכו לגידופים לא דיפלומטיים בעליל של שגריר סין באיראן. כלי התקשורת הרשמיים השתיקו חיש מההר כל ביקורת על סין, והמניע לכך מובן: סין היא למעשה השותף היחיד הסוחר עם איראן והיכול איכשהו לעזור לאיראן, כמובן תחת תנאים משלו. סין היא זו שקובעת תנאים לאיראן. ההתנהלות של המשטר האיראני תחת תכתיבים סיניים מנפצת לרסיסים עוד סיסמא של המהפכה האסלאמית, שהיא עצמאותה של איראן. אחת מסיסמאות המהפכה ב-1979 הייתה "לא מזרח ולא מערב, רפובליקה אסלאמית! (נה שרקי נה ע'רבי ג'מהוריה אסלאמי!) כלומר איראן היא מדינה עצמאית שאינה מזדהה לא עם המזרח הקומוניסטי ולא עם המערב הקפיטליסטי. בפועל מסתבר שהמשטר האסלאמי כפוף לחלוטין לגחמותיה של עריצות קומוניסטית המדכאת מוסלמים אויגורים.

עם זאת, נדמה שהמשבר הקשה ביותר הוא משבר הדת. המגפה התפרצה דווקא בעיר קֹם מתוך מספר סיבות, אחת מהם היא מרכזיותה של העיר בפולחן ובעלייה השיעית לרגל. אלפי עולי רגל, מאיראן ומיתר העולם השיעי, שכולל את פקיסטן הצפופה, מגיעים לטקסי הדת בעיר. אנשי דת בכירים לא הגיבו בזמן וסירבו להפסיק לאלתר תפילות המוניות והתקהלויות לצורך טקסים דתיים. צרה נוספת היא שרבים מהם התעקשו לא להטיל סגר. נציגו של המנהיג הרוחני העליון בעיר קֹם, איתאללה סעידי, התעקש לא להטיל סגר וקבע "שהמקום הקדוש הוא מקור הרפואה להמונים והוא חייב להישאר פתוח". אנשי דת אחרים המליצו על תרופות עממיות כגון נשיקת האדמה ליד הקבר של אמאם חסיין או תפילות. חשוב לציין כי הסגולות הרפואיות הלא רציונאליות נשמעות לא מפי נציגי המשטר הרשמיים אלא בעיקר מפי אנשי דת מסורתיים, שמשלבים אידיאולוגיה אסלאמית פוליטית ואמונות דתיות עממיות. ההתנהלות של אנשי הדת מעוררת תגובות ציניות במרשתת ובמדיה חברתית איראנית.

הסוציולוג סעיד פיוונדי סבור שמשבר הקורונה עתיד להאיץ את תהליכי החילון באיראן בדומה לתהליכי חילון באירופה שהואצו לאחר מגפת הדבר השחור. החוקר האיראני המתגורר בצרפת מטעים שההתפתחות באיראן עשויה להיות אחרת בגלל הבדלי תקופות ומקום, אך בכל זאת דומה מהרבה בחינות. לדעתו המחלה והמירוץ למציאת תרופה או טיפול ממחישים את אי הרלוונטיות של אמונות דתיות מסורתיות, בין אם הן מוסלמיות, נוצריות או יהודיות, הקושרות את המגיפה לחטא ועונש. על פיו הכיוון הרוחני תרבותי שעשוי להתגבר באיראן הוא לעבר רציונליזם.

יותר מכל, הוא אומר, זוהי פשיטת רגל של הדת הממוסדת באיראן. כבר עכשיו ישנה מגמה המכונה "הפרדת האמונה משריעה"- כלומר האיראנים לא הופכים לאתאיסטים ולחילונים במובן המערבי של המילה אלא מפסיקים את הקשר בין אמונה פנימית ובין קיום מצוות האסלאם, במיוחד כאשר קיום המצוות מוכתב מלמעלה על ידי המשטר. פיוונדי מדגיש גם שהשינוי באיראן לא יהיה קל. גם אם השינוי יצמח בתור "חילון מלמטה", המשטר אוחז במושכות השלטון בשם הדת, ולא מתכוון להרפות או לוותר עליהן בעתיד הנראה לעין. אזרחי איראן נוכחו לדעת שאחיזת אנשי הדת בשלטון, בשם הדת והמוסר האסלאמי ,לא מנעה את התפשטות המגיפה ואת הפגעים המוסריים של החברה.

« פוסט קודם
פוסט הבא »
הרשמה לניוזלטר
דואר אלקטרוני *
שם
עשו לנו לייק اعملولنا لايك!

ספרי לימוד ומילונים לשפה הערבית
  • לדבר ערבית - הסדרה המלאה
    לדבר ערבית - הסדרה המלאה

    קורס ללימוד עצמי של השפה הערבית המדוברת הפלסטינית

    300 ש"ח
  • מילון עברי-ערבי לשפה המדוברת
    מילון עברי-ערבי לשפה המדוברת

    המילון מכיל כ-7,000 ערכים וכ-20,000 משפטים להדגמת השימוש בתעתיק עברי מדעי

    135 ש"ח
  • מילון כיס עברי-ערבי לשפה המדוברת הפלסטינית
    מילון כיס עברי-ערבי לשפה המדוברת הפלסטינית

    המילון מכיל 1000 מילים שימושיות ו-1000 משפטים להדגמת השימוש הנכון והמקובל.
    בצירוף תקליטור שמע

    39 ש"ח
  • מילון ערבי-עברי לשפה המדוברת
    מילון ערבי-עברי לשפה המדוברת

    המילון מכיל כ-10,000 ערכים וכ-20,000 משפטים להדגמת השימוש, בתעתיק עברי מדעי.
    635 עמודים, כריכה קשה

    245 ש"ח
  • על ספל קפה - אגדות וסיפורי-עם ערביים
    על ספל קפה - אגדות וסיפורי-עם ערביים

    40 אגדות וסיפורי-עם ערביים כתובים בערבית ובתעתיק עברי ולצדם תרגום לעברית
    כריכה רכה (285 עמ') בצירוף 2 תקליטורי שמע

    129 ש"ח
  • ספר הזמר הערבי
    ספר הזמר הערבי

    לקט נבחר של מיטב הזמר הערבי בחמישים השנים האחרונות
    כריכה קשה (145 עמ') + תקליטור שמע

    88 ש"ח
  • שיחון עברי-ערבי לרופאים וצוותי רפואה
    שיחון עברי-ערבי לרופאים וצוותי רפואה

    ספרו הקלאסי והמופלא של אנטואן דה סנט-אכזופרי “הנסיך הקטן” בתרגום לערבית מדוברת (מופיע בתעתיק עברי ולצדו בכתב ערבי), בליווי האיורים המקוריים.
    מצורף תקליטור שמע (או קובץ דיגיטלי) ובו הקראה של הספר.

    88 ש"ח
אודותינו

חברת מינרוה מפעילה את בית הספר הותיק והמקצועי בישראל לשפה הערבית,  המדוברת והספרותית, בכל הרמות,  הן לקהל המקצועי, הן לקהל הרחב.

כמו כן אנו מפתחים ומוציאים לאור ספרות, אמצעי למידה ומילונים בתחום שפות המזרח התיכון המדוברות (ערבית, פרסית, עברית, תורכית) ותרבויותיהן.

 

מינרוה בית הוצאה לאור
  • קטלוג ספרי ההוצאה
  • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
  • מדיניות החזרות
  • זכויות יוצרים
כללי
  • על אודות מינרוה
  • שאלות נפוצות
  • תנאי שימוש באתר
  • זכויות יוצרים
  • מדיניות השמירה על פרטיות
  • איך מגיעים אלינו
© כל הזכויות שמורות למינרוה
עיצוב עפרי גונן
גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס