לשירים האלה, "השירים שליוו את הטלטלות במדינות ערב בשנים 2015-2010", מוקדש הספר "פסקול של מהפכות", שיצא לאחרונה בהוצאת מינרוה. המחברים, נעמה אביעד ונועם זיצמן, שעבדו יחד כחוקרים בכירים במרכז למחקר מדיני של משרד החוץ, אספו שירי מחאה מרחבי העולם הערבי, בחרו מתוכם שלושים על פי מידת הפופולריות שלהם, תירגמו אותם לעברית, האירו הארות, כתבו על הקונטקסט הפוליטי והחברתי שבו נוצרו, וקיבצו אותם בספר בלוויית תקליטור.
שלא כמקובל בקרב "מומחים לעולם הערבי", משתדלים אביעד וזיצמן שלא לחטוא בקלישאות המוכרות לעייפה. כבר בכותרת הספר, למשל, הם נמנעים מלומר "השירים שליוו את האביב הערבי", שהרי גם הם יודעים היטב כי לא מעט מאלו שכינו בתחילה את גל המחאות והאירועים "האביב הערבי" מיהרו לחרוץ את גורלו כ"חורף האיסלאמי" (אף שדווקא המשטרים הערביים הם שנאבקים יותר מכל באיסלאם הקיצוני). שלא כנטייתם של מומחים רבים, גם נמנעים השניים מלשמש כאצטגנינים לעת מצוא, ונשמרים מלקבוע לאן יובילו הטלטלות. בהבינם ש"התהליך עודנו הולך ומתעצב" ובצניעות השמורה למי שאוהב את מושא מחקרו, כל שהם מבקשים הוא להשמיע את קולותיהם של נשים וגברים ממדינות ערב, שהפכו לפסקול של האירועים שהחלו בדצמבר 2010 בתוניסיה. "זה כמו סרט ערבי", הסבירה אביעד באירוע ההשקה לספר בחנות "סיפור פשוט" בשבוע שעבר, עם ההתחלה הטובה, וההתפתחות הדרמטית, וההמשך העצוב, "לכן קראנו לזה 'פסקול של מהפכות'".
לקריאת הכתבה המלאה באתר "הארץ" לחצו כאן
