• Facebook
  • YouTube
מינרוה
  • ספרי הוצאת מינרוה
  • מאמרים
  • שאלות נפוצות
  • אודות
    • מי אנחנו
    • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
    • מדוע אנו מלמדים בתעתיק עברי?
    • שותפים לדרך
  • צרו קשר
    • איך מגיעים אלינו
  • ספרי הוצאת מינרוה
  • מאמרים
  • שאלות נפוצות
  • אודות
    • מי אנחנו
    • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
    • מדוע אנו מלמדים בתעתיק עברי?
    • שותפים לדרך
  • צרו קשר
    • איך מגיעים אלינו
מינרוה
  • ספרי הוצאת מינרוה
  • מאמרים
  • שאלות נפוצות
  • אודות
    • מי אנחנו
    • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
    • מדוע אנו מלמדים בתעתיק עברי?
    • שותפים לדרך
  • צרו קשר
    • איך מגיעים אלינו
  • ספרי הוצאת מינרוה
  • מאמרים
  • שאלות נפוצות
  • אודות
    • מי אנחנו
    • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
    • מדוע אנו מלמדים בתעתיק עברי?
    • שותפים לדרך
  • צרו קשר
    • איך מגיעים אלינו
ראשי » אקטואליה » אוטוסטרדה בכיוון חדש?

אוטוסטרדה בכיוון חדש?

1 בספטמבר 2021 11:19 סגור לתגובות על אוטוסטרדה בכיוון חדש?

בעבר הזכרנו כאן את הלהקה הירדנית "אותוסתראד" (أوتوستراد), שמשלבת ביצירתה סגנונות מוסיקליים שונים – מוסיקה אלקטרונית, רוק, רגאיי ופַאנק לצד צלילים בדואיים. כפי שניתן להבין מההגדרה הזאת מדובר בלהקה לא שגרתית בנוף המוסיקלי המקומי. ביצירתה נמצא לצד שירי סטלנים קלילים כמו "מחר אני לא עובד" (انا بكرا معطّل – אַנַא בֻּכּרַא מְעַטֵל) או "יַא סַלַאם" (يا سلام) גם סרט תיעודי, שעוסק בחיפוש אחר הצליל הבדואי הירדני. אבל אותוסתראד איננה רק אוואנגארד אומנותי, אלא גם אוואנגארד פוליטי; גם בשיריהם השטותיים לכאורה, הם מעבירים מסרים חברתיים-פוליטיים. בשנת 2013 הפתיעו חברי הלהקה ובמסגרת סיבוב ההופעות שלהם באזור הם בחרו להביע עמדה פוליטית חד משמעית, כשהופיעו ברמת הגולן, רמאללה אבל גם בחיפה, נצרת וירושלים. במילים אחרות, הלהקה ציפצפה על הנורמה שהתקבעה בעולם התרבות הערבי – הימנעות מהופעות בישראל, גם אם מדובר בהופעות בפני ציבור ערבי – ולא התרגשה מהאיומים וההאשמות בנורמליזציה, מהגרועים שבפשעים נגד העולם הערבי. מבקריה טענו כי הלהקה הוסיפה חטא על פשע ולא זו בלבד שהופיעו בישראל, חבריה בחרו לבקש אשרת כניסה מהשגרירות הישראלית בירדן (במקום להיכנס לאזור דרך הרשות הפלסטינית ולהסתפק בהופעות בעריה).

חייבים להודות כי חברי הלהקה לא ראו בכך צעד פרובוקטיבי יוצא דופן ולא חשבו להפוך לנושאי דגל פוליטי כלשהו. בראיונות לאחר אותו מסע הופעות הם הודו כי החליטו להפר את האיסור על הופעות בישראל, אך הופעותיהם היו בפני ציבור ערבי-פלסטיני, שאין בכוונתם להחרים אותו. מבחינתם, בשורה התחתונה, אפשר לעבור הלאה. אבל הטהרנים במחנה המחרימים לא היו מוכנים לעבור הלאה והביקורת על הלהקה לא פסקה. חברי הלהקה לא התרגשו יתר על המידה והמשיכו להתייחס לאירוע בשוויון נפש. את תגובתם הם שמרו לזירה המוכרת להם – המוסיקה.  כחמש שנים לאחר הביקור בישראל הם הוציאו את השיר "רוץ למכון הכושר" (اركض عالجم – אֻרְכֹּדֿ עַלְ-גִ'ם) לכאורה שיר שטותניקי טיפוסי, אך כדרכם הם שילבו בו מסרים חברתיים ובסופו אף כללו בית בשבח ביקורם באזור. מספר חודשים לאחר מכן הם הוציאו שיר נוסף, שנקרא "מחרים אותי" (مقاطعني – מֻקַאטענִי) שבו לגלגו על מבקריהם. ברם, מאז אותו שיר הלהקה מיעטה להביע עמדה בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. עד שהגיע מבצע "שומר החומות". אבל רגע לפני כן נחזור חמישים שנה אחורה, לעיר שכם.

בחודש מאי שנת 1976 הייתה העיר שכם עדה לעימותים בין מפגינים פלסטינים לבין כוחות הביטחון הישראלים. במהלך אותן הפגנות נהרגה לינא אל-נַבֻּלְסי, תלמידת תיכון בת 17 מהעיר שכם. מותה של לינא היה חריג ויוצא דופן, הואיל והיא הייתה לראשונת ההרוגות הלא-מעורבות (כפי שמכנים זאת כיום) בשכם. האירוע היכה גלים והנערה הונצחה בשיריהם של המשוררת הפלסטינית פדוא טוקאן והמשורר המצרי אחמד פואד נג'ם. אולם לזיכרון עד היא זכתה בזכות הפואמה "דופק הגדה, אל תחשה" (يا نبض الضفة لا تهدا)  שכתב לזכרה המשורר הלבנוני, חסן זאהר, ובעיקר בזכות ידידו של זאהר, הזמר הלבנוני אחמד קַעְבּור. האחרון הלחין את הפואמה וחיבר את המילים הקשות למלודיה שנעה לסירוגין בין השקט ללוחמני והסוחף, תוך התבססות על גיטרה, חליל ותיפוף עדין. קעבור אף ביצע אותו בסגנונו המיוחד, שאפיין את שירי המאבק של שנות ה-60' וה-70'. השיר, שנקרא בקיצור "דופק הגדה", היה לאחד מהשירים הלאומיים הפלסטיניים הידועים, ולינא הפכה לסמל לאומי פלסטיני (יש לה אפילו ערך בויקיפדיה).

בחודש מאי 2021 החל מבצע "שומר החומות" במקביל לעימותים קשים בין כוחות הביטחון הישראלים ותושבי מזרח ירושלים. הערבוב בין שתי הזירות (עזה ומזרח ירושלים), ההרס הרב שהמבצע הותיר אחריו, האיום בפינוי תושבים פלסטינים מבתיהם במזרח ירושלים ולוח השנה (חודש הרמדאן) הובילו לתחושה כי מדובר במלחמת דוד נגד גוליית (כשהפעם ישראל היא בצד של גוליית).רבים בעולם הערבי (ולא רק בעולם הערבי) התגייסו למען הצד הפלסטיני ואירועי אותם ימים הותירו רישומם בזירות רבות, אפילו אצל להקת אותוסתראד.

כחודש לאחר סיום מבצע "שומר החומות" העלתה הלהקה ליו-טיוב גרסא חדשה לשירו של אחמד קעבור, תחת השם "הגדה" (الضفة אל-דָֿפה). מהלך זה מפתיע למדי, שכן בכל שנות פעילותה (הלהקה פועלת משנת 2007) היא לא עסקה בחידוש שירי עבר והתרחקה משירים לאומיים ערביים ומאמירות פוליטיות חד-משמעויות. האם אפשר לראות בכך ניסיון לכפר על מסע ההופעות בישראל משנת 2013? מסופקני. אפשר להניח שרשמי האירועים, שקדמו לפרסום השיר, היו כה קשים עד כי אפילו הלהקה הירדנית לא יכלה להתעלם מהם ולעמוד מנגד. מעניין יהיה להמשיך ולעקוב אחר הלהקה ותוצריה העתידיים על מנת לראות האם משהו עקרוני השתנה בה. אם אכן השיר הזה מסמל שינוי אי אפשר יהיה לפטור זאת כאירוע שולי, ששייך רק לעולמה של התרבות הפופולרית.

התמונה מתוך עמוד הפייסבוק של הלהקה

« פוסט קודם
פוסט הבא »
הרשמה לניוזלטר
דואר אלקטרוני *
שם
עשו לנו לייק اعملولنا لايك!

ספרי לימוד ומילונים לשפה הערבית
  • לדבר ערבית - הסדרה המלאה
    לדבר ערבית - הסדרה המלאה

    קורס ללימוד עצמי של השפה הערבית המדוברת הפלסטינית

    300 ש"ח
  • מילון עברי-ערבי לשפה המדוברת
    מילון עברי-ערבי לשפה המדוברת

    המילון מכיל כ-7,000 ערכים וכ-20,000 משפטים להדגמת השימוש בתעתיק עברי מדעי

    135 ש"ח
  • מילון כיס עברי-ערבי לשפה המדוברת הפלסטינית
    מילון כיס עברי-ערבי לשפה המדוברת הפלסטינית

    המילון מכיל 1000 מילים שימושיות ו-1000 משפטים להדגמת השימוש הנכון והמקובל.
    בצירוף תקליטור שמע

    39 ש"ח
  • מילון ערבי-עברי לשפה המדוברת
    מילון ערבי-עברי לשפה המדוברת

    המילון מכיל כ-10,000 ערכים וכ-20,000 משפטים להדגמת השימוש, בתעתיק עברי מדעי.
    635 עמודים, כריכה קשה

    245 ש"ח
  • על ספל קפה - אגדות וסיפורי-עם ערביים
    על ספל קפה - אגדות וסיפורי-עם ערביים

    40 אגדות וסיפורי-עם ערביים כתובים בערבית ובתעתיק עברי ולצדם תרגום לעברית
    כריכה רכה (285 עמ') בצירוף 2 תקליטורי שמע

    129 ש"ח
  • ספר הזמר הערבי
    ספר הזמר הערבי

    לקט נבחר של מיטב הזמר הערבי בחמישים השנים האחרונות
    כריכה קשה (145 עמ') + תקליטור שמע

    88 ש"ח
  • אל-אמיר ל-זע'יר
    אל-אמיר ל-זע'יר

    ספרו הקלאסי והמופלא של אנטואן דה סנט-אכזופרי “הנסיך הקטן” בתרגום לערבית מדוברת (מופיע בתעתיק עברי ולצדו בכתב ערבי), בליווי האיורים המקוריים.
    מצורף תקליטור שמע (או קובץ דיגיטלי) ובו הקראה של הספר.

    88 ש"ח
אודותינו

חברת מינרוה מפעילה את בית הספר הותיק והמקצועי בישראל לשפה הערבית,  המדוברת והספרותית, בכל הרמות,  הן לקהל המקצועי, הן לקהל הרחב.

כמו כן אנו מפתחים ומוציאים לאור ספרות, אמצעי למידה ומילונים בתחום שפות המזרח התיכון המדוברות (ערבית, פרסית, עברית, תורכית) ותרבויותיהן.

 

מינרוה בית הוצאה לאור
  • קטלוג ספרי ההוצאה
  • ספרי הוצאת מינרוה בחנויות
  • מדיניות החזרות
  • זכויות יוצרים
  • הצהרה בדבר הסדרי נגישות
כללי
  • על אודות מינרוה
  • שאלות נפוצות
  • תנאי שימוש באתר
  • זכויות יוצרים
  • מדיניות השמירה על פרטיות
  • איך מגיעים אלינו
© כל הזכויות שמורות למינרוה
עיצוב עפרי גונן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס